רוב הישראלים המבקרים בטנזניה במסגרת טיולי ספארי מצטרפים לטיולים מאורגנים שבמרכזם טיול עם מדריך ישראלי במיניבוס וביקור בכמה שמורות טבע, כשהמטרה העיקרית היא צפייה בחיות מהרכב או ממרפסת המלון.

יש גם דרכים אחרות לטייל בטנזניה. טיול פרטי הוא הדרך האידיאלית לטיול משפחתי או לטיול של קבוצת חברים הרוצים לעבור יחד חוויה מיוחדת ומרתקת, אך יחד עם זאת בטוחה. מדובר בטיול פשוט לתכנון ולביצוע, ממש כמו טיול משפחתי פרטי לכל יעד אחר בעולם. כשטיול הספארי הפרטי מתוכנן היטב ומבעוד מועד, אף אחד, מגדול ועד קטן, לא ישתעמם. חשוב לדעת כי טיול כזה לא בהכרח יקר יותר מטיול מאורגן. לעומת זאת, אפשרויות תכנון המסלול, הפעילות והלינה רבות ומגוונות יותר. חשוב לדעת שבניגוד לאופנה הרווחת של הזמנת חופשה ברגע האחרון, את טיולי הספארי לטנזניה כדאי להזמין שלושה-ארבעה חודשים מראש.

טנזניה היא ארץ נפלאה ומיוחדת עם אפשרויות טיול רבות. ג'ונגלים, יערות, הרים, אגמים, הרי געש, סוואנות, נהרות, חופים זהובים, כפרים ועוד הרבה. תמיד יש מה לעשות ומה לראות, כל עונת שנה והגיוון האופייני לה. מובן שנסיעת ספארי ברכב פתוח ותצפית על חיות הבר עדיין מהוות את פסגת הטיול, אך אפשר להוסיף לו עוד הרבה פעילויות, בהתאם להעדפות של המשתתפים, כמו רכיבה על סוסים, שיט נהרות, ביקורים אצל שבטים מקומיים וזווית שונה לחלוטין להיכרות עם חיות הבר דרך ספארי לילי, ספארי בהליכה, ספארי בשיט קיאקים, ספארי צפרות, טיול הליכה וטיפוס הרים, טיול צלילה או טיול בכדור פורח. הטבע האפריקני נתון לשינויים עונתיים רבים.

לשם הנאה מקסימלית מהטיול יש להתאים את המסלול לעונת השנה. לשם כך דרושה הכוונה ממישהו שמכיר טוב את האזור ואת תנועת החיות בתקופות השנה השונות, ובקיצור, מישהו שיידע לבנות מסלול לא רק על פי מידת הפרסום והפופולריות של השמורות השונות, אלא על פי מצבן בכל זמן.

לפי דיווחי משרד התיירות של טנזניה, הביקוש לטיולים שם עולה במהירות בשנתיים האחרונות. המדיניות הממשלתית לשמירת אוכלוסיית החיות כמשאב לאומי נשמרת בקפידה, ולכן מספר המבקרים ומקומות הלינה בכל שמורה מוגבלים ונשמרים בקנאות. ביקושים הולכים וגוברים מצד חברות תיירות הובילו לתכנון מוקדם ולמערך הזמנות מוקדם לאורך כל חודשי השנה.

ייחודה של טנזניה, שהוקמה בשנת 1964 עם איחודן של טנגנייקה וזנזיבר, נובע ממיקומה הגיאוגרפי ומהתנאים הפיזיים שלה. גבולותיה מקיפים קרוב למיליון קילומטר מרובע, ובתוכם יש עושר בלתי נתפס של נופים ושל מערכות אקולוגיות. מחופי ים טרופיים עד הקילימנג'רו, ההר הגבוה באפריקה, ממישורי סוואנה אינסופיים עד יערות-עד גדושי צמחייה, ממכתשים עד הרי געש, מאזורי מדבר עד אגמים כחולים, ובעיקר כמויות שלא ייאמנו של עדרי חיות: אנטילופות, גנו, פילים, קופים, אריות, זאבים ועוד.

במזרח המדינה יש קילומטרים רבים של חופים הנושקים לאוקיינוס ההודי, ביניהם חופים טרופיים עם עצי קוקוס, יערות ומצוקים המשקיפים אל האוקיינוס, שוניות אלמוגים, לגונות טורקיז ויותר מ-80 איים לאורך החוף, שזנזיבר הוא המוכר שבהם, אך האחרים לא פחות מקסימים. מעל מישור החוף בולטים הרים מיוערים, הרי האודזונגווה והאוסמברה המגינים על מאות מינים של בעלי חיים. בצפון טנזניה משתרעות הסוואנות האפריקניות הנמשכות עד אינסוף. בשמורות, כמו סרנגטי או נגורונגורו, חיים עדרי חיות הבר הגדולים ביותר בעולם.

השבר הסורי-אפריקני חוצה את טנזניה מצפון לדרום. בעמקים שיצר השבר נוצרו אגמים רבים שבהם חיים מיליוני ציפורי מים ולהקות ענק של ציפור הפלמנגו הוורודה. הרי געש שנוצרו סביב השבר ניצבים כאיים שראשם מבצבץ מבין העננים. הר מרו, רמות נגורונגורו והקילימנג' רו עוצרים בשל גובהם את ענני הגשם ומדרונותיהם עטורים יערות סבוכים, נחלים, מעיינות ומפלים. את ראש הקילימנג'רו מכסים שלג וקרחונים. במערב טנזניה, באגם טנגנייקה, חיים מאות מיני דגים צבעוניים המיוחדים אך לו.

דרום טנזניה מיוער בחורשי מיומבו נרחבים האופיינים לאזור. יש כאן שמורות ענק המגינות על אוכלוסייה מגוונת של פילים, בפלו וזאבים מהגדולים בעולם. סביב הנהרות הגדולים רואהה, רופיג'י, קילומברו ורובומה נוצרו אזורי הצפה, ביצות ואגמים שבהם אפשר לשוט ולצפות בבעלי החיים שבסביבה.

ברוב השמורות אפשר לבקר רוב השנה, אך יש לקחת בחשבון שהאזורים השונים נתונים להשפעתם של גורמים אקלימיים שונים ולכן בכל עונת שנה מומלצים אזורים ואתרים אחרים.

דצמבר-ינואר: סרנגטי Serengeti. עדרים נודדים מגיעים למישורי העשב הקצר ומתפזרים שם. אחרי כמה ימים גשומים מוריקים המישורים ולהקות ענק של חסידות ושל ציפורים נודדות מגיעים ללקט את המזון המחכה להם. פמבה Pemba. דגי המנטה ריי היפהפיים מגיעים אל החופים המערביים בסוף נובמבר, כך שלאורך דצמבר וינואר יש סיכוי טוב לצפות בהם בצלילה קרירה במי האוקיינוס ליד חופי האי.

פברואר-מרס: סרנגטי. תחילת פברואר היא עונת ההמלטה של עדרי הגנו. מאות אלפי גורי גנו ואמהותיהם ממלאים את מישור העשב הקצר. זו תקופה אידיאלית לצאת לספארי רגלי באזור. מהאלה Mahale. אחרי גשמי דצמבר ההרים והיערות פורחים ומוריקים. סחלבים מעטרים את גזעי עצי יער הגשם, אור נהדר שוטף את היער ואת חופי האגם ועל כן זו עונה מועדפת על צלמי טבע מכל העולם הבאים לצלם את חבורות השימפנזים החיים באזור.

אפריל-מאי: סרנגטי. משטחי פרחים מכסים את מישורי סרנגטי ואת מדרונות נגורונגורו. אלפי פרפרים מעופפים, וסערות גשם מרוחקות מקשטות את השמים. עדרי הגנו נודדים צפונה תוך כדי קרבות ביניהם על השליטה על הנקבות. זו תקופה מעניינת במיוחד, קסומה ורגועה. צפייה על השטח מאזור מחנה אוהלים המוקם במרומי סלעי הקופי הענקיים היא חוויה נדירה ומיוחדת.

יוני-יולי: סרנגטי. התנינים החיים בנהר גרומטי מחכים בקוצר רוח לעדרי הגנו הנעים לכיוון הנהר וחוצים אותו. קטאווי Katavi. בתום העונה הגשומה מתרכזים במישורי ההצפה של הנהר קפאפה עדרים אדירים של תאו אפריקני. טיולי הליכה בעונה זו הם הזדמנות נדירה להיחשף לאפריקה הפראית שעדיין לא נגועה בתיירות. זנזיבר. טקס המוואקה קוגווה (Mwaka Kogwe) הוא פסטיבל מקומי ששיאו במתרחש בכפר מקונדוצ' י שבדרום האי. במהלך הטקס, שמקורו בראש השנה הפרסי, מדליקים ההמונים מדורות ענק ויוצאים בריקוד כשהגברים מנהלים קרבות ריקוד עם אלות עץ מלווים בשירה.

אוגוסט-ספטמבר: טרנגירה Tarangire. הנהר הגדול הוא מקור המים היחיד באזור הבתה המסאית. בתחילת יוני, כשהמישורים מתייבשים, נודדים אל השמורה שסביב הנהר כל היונקים החיים באזור. בין אוגוסט לספטמבר מתרכזת הנדידה כולה באזור השמורה. אלפי פילים, תאואים, גנו, זברות וראמים מצטרפים לבעלי החיים הנמצאים בשמורה כל ימות השנה. גם כאן טיולי ההליכה הם חוויה נהדרת. סלו Selous. להקות זאבים יוצאות מהמאורות כדי לצוד, להאכיל את הגורים ולשחק. בזמן זה מתייבשים הרבה מקורות מים ובעלי חיים נוספים מתרכזים סביב הנהר רופיג'י והביצות והאגמים הקרובים אליו. מהאלה.

ככל שנמשכת העונה היבשה יורדים השימפנזים מההרים המיוערים ומחפשים מזון ברצועת היער הנמוכה קרוב לחופי אגם טנגנייקה. השימפנזים מבלים בלהקות גדולות וההגעה אליהם קלה ומאפשרת תצפיות מצוינות עליהם. מחנות האורפול של המסאים. בחודש אוגוסט יוצאים לוחמים מסאים רבים למחנות האורפול. הלוחמים חונים בצדי הנהרות והמעיינות, נחים שם במשך שבוע ואוכלים כמויות בשר גדולות. הנשים המסאיות אינן מורשות לבקר במחנות אלה, אך תיירים, כולל נשים, מורשים לבקר בהם בקבוצות קטנות.

אוקטובר-נובמבר: סרנגטי. עדרי חיות גדולים נעים דרומה בדרכם אל מישורי העשב הקצר. זו עונה מצוינת לצאת לספארי רגלי ולצפות בנדידה בגובה העיניים. קילימנג'רו והר מרו. חודש אוקטובר הוא הטוב ביותר לטיפוס על הרים אלה. השמים בהירים רוב הזמן, כמות הגשם והשלג מועטה והטמפרטורות נוחות. קטאווי. לקראת סיום העונה היבשה יש מעט מים בנהרות. מישורי ההצפה של קטאווי מושכים אלפי היפופוטמים. אפשר לעמוד קרוב לבריכות שבהן מתקבצות החיות כשסביבן מאות אנטילופות, תאואים, זברות, פילים וחיות נוספות.

* המקור למאמר : חגי זבולון מחברת אפריקה ויילדלייף אקספדישן